אפשר להרגע
ראשית, התזת נוזל חם על השמשה איו דבר חדש. לפני 40 שנים, חלק מיצרניות הרכב סיפקו אביזר מקורי בו צינור הנוזל למתיזים מחומם על ידי צינור המים העליון של המנוע, מה שהקל על ניקוי השמשה תוך כדי נהיגה. האביזר שסופק על ידי יצרני הרכב, נמכר כמובן גם בחנויות חלקי חילוף של מדינות בהם שורר אקלים קר מאוד בחורף.
שנית, הבעיה בכלי רכב חונה היא שהשלג הופך לקרח. במקרה כזה, התזת מים חמים עלולה ליצור סדקים בשמשה. במדינות קרות מקובל להתקין במכונית אחת משלוש מערכות:
1. גוף חימום המותקן בבלוק המנוע, ומחובר בכבל אל שקע החשמל בבית. גוף החימום מכויל לסביבות 50 מעלות צלסיוס, מאפשר התנעה מהירה של המנוע כאשר בחוץ מינוס 30, ומאפשר חימום מהיר של תא הנוסעים. כמובן גם חימום השמשה והחלונות בצורה זו ימיס את השלג/קרח באופן בטוח.
2. מערכת חימום מובנית המופעלת בבנזין או סולר ממכל הדלק בכלי הרכב. המערכת מחממת את נוזל הקירור של המנוע, ומצוידת גם במשאבת סחרור לנוזל. היא מפעילה גם את מפוח האוורור במכונית על מנת לחמם את תא הנוסעם לפני הגעה אל המכונית. על מנת לאפשר התנעה, למערכת זו יש מצבר נפרד, אשר מקבל טעינה מהאלטרנטור של כלי הרכב. גם כאן, החום יגיע לשמשה ולחלונות וימים את השלג/קרח.
3. מפזר חום דומה למפזר חום ביתי, אך עם מערכת הגנה רגישה מאוד לכל מקרה מסוכן. מערכת ההגנה כוללת חישן חמצן וגלאי עשן. גם הוא מחובר בכבל לשקע הביתי ומחמם את תא הנוסעים.
לכל המערכות יש אפשרות להפעלה אוטומטית על ידי טיימר.
אינני מאמין שיצרן רכב יאמץ כיום שיטה המסכנת את השמשה הקדמית או אי אלו מחלונות כלי הרכב.
אורן
|
תצוגה לינארית
